פורסם במוסף "לבריאות" ("מעריב") בתאריך 12.2003
לרופא וגם למטופל די במראה השלפוחית על השפתיים, כדי לאבחן את מחלת ההרפס סימפלקס, הנגרמת לרוב דרך נשיקה או מגע אחר בילדות, וחוזרת במקרים רבים בגיל מבוגר. המנגנון הגורם לחזרה לא ברור, אך ניתן לזהות גורמים מדרבנים ולהציע טיפולים, גם ברפואה הסינית
ד"ר הנרי טראו
הרפס סימפלקס הוא נגיף (וירוס) הגורם לדלקת עור, שמאופיינת בשלפוחיות קטנות באיזור הפה או הנרתיק ונקראת בעברית שלבקת פשוטה. בכתבה זו נתמקד במחלה הפוגעת בשפה.
הזיהום הראשוני מופיע בדרך כלל בילדות ונגרם על ידי מגע קרוב עם חברים או בני משפחה, שנושאים את הנגיף ומעבירים אותו על ידי נשיקה, או במגע קרוב אחר. ברוב המקרים הנגיף מועבר ללא הופעת תסמינים, או עם מעט מאוד תסמינים. אך בחלק מועט מהמקרים הזיהום יכול להיות קשה ולגרום אפילו לאשפוז.
הזיהום החוזר בהרפס
הזיהום הראשוני עובר ריפוי מלא, בלי להשאיר צלקת. אך הנגיף עובר לתאי עצב ונשאר שם בצורה רדומה. רוב האנשים לא סובלים מזיהום חוזר, אך בחלק מהמקרים הדלקת עלולה לחזור.
הזיהום החוזר מופיע באותו מקום של ההתפרצות הראשונית, או בקרבה מיידית. תדירות ההתקפים יכולה להיות פעם במספר שבועות, חודשים, או לעיתים רחוקות מאוד. בהתקפים חוזרים הזיהום הוא בדרך כלל קל ונסוג עצמאית תוך שבוע או שבועיים.
סוגי נגיף ההרפס
מבחינים בין שני סוגים של נגיף זה, המערבים בפעולתם חלקי גוף אחרים:
סוג 1 – מערב בדרך כלל שפתיים, פה, אף, סנטר ולחיים, אך יכול גם לערב את אזור הנרתיק.
סוג 2 – מערב בדרך כלל את אזור הנרתיק אחרי מגע מיני עם בן (בת זוג) שנושא את הנגיף. פעולתו מתאפיינת בשלפוחיות מכאיבות באיזור איברי המין.
המנגנון שגורם לפעולתו החוזרת של הנגיף עדיין לא ברור, אך ניתן להצביע על גורמים המדרבנים תגובה זו. מדובר בגורמים רבים ומגוונים, כמו: מתח נפשי, מחלה כללית, חשיפה לשמש, טראומה, עייפות, מחזור חודשי, שפתיים סדוקות ועונות השנה.
יש גם דיווחים על מקרים של התפרצות הרפס אחרי ניתוח של עצם V (טריגמינלי), טראומה לרירית הפה, מתן אפידורלי של מורפין, פרוצדורות קוסמטיות לפנים, כולל קילוף עור כימי, מכני או על ידי לייזר.
ניתן לגרום לראקטיבציה של הנגיף הרפס סימפלקס בחיות מעבדה כגון עכברים וארנבות, על ידי חשיפה לקרני אולטרה סגול, עליית חום, טראומה מקומית וגורמים פיזיולוגים אחרים.
מראה השלפוחיות הוא בדרך כלל כל כך טיפוסי, שדי לרופא ולמטופל בהסתכלות כדי להגיע לאבחון. אם האבחנה לא ברורה, ניתן לבצע משטח עור תרבית נגיפים.
התאמת הטיפול בהרפס
ההוראות לטיפול במחלה זו מביאות בחשבון את חומרת ההתפרצות, המצב החיסוני של החולה, ואם מדובר בזיהום ראשוני או זיהום חוזר.
אם מתחילים את הטיפול בשלב מוקדם יש הפחתה בנגעים בתוך ומחוץ לרירית הפה, פחות חום כללי וצמצום בעיות של שתייה ואכילה. אם מדובר בילדים מאוד חולים, יש צורך לאשפז אותם כדי לתת נוזלים, דרך הווריד.
לגבי טיפול בהתקפים חוזרים, יעילות הטיפול מינימלית ורק אם מתחילים את הטיפול בשלבים מאוד מוקדמים של הזיהומים. על החולים להיות לכן עירניים לסימנים לסימנים הראשונים של ההתקף.
התקף חוזר של הרפס מגיב בטיפול מקומי עם המשחות: Acyclonin, Penciclonin, Docosanol או לטיפול סיסטמי בכדורים: Acyclonin, eamcyclonin, Volacydobin. במקרים של התקפים תכופים ניתן לשקול טיפול מונע לטווח ארוך עם תרופות אלה.
עתיד החיסונים
שיקולים של בריאות הציבור והרצון להוריד את מספר הזיהומים בנגיף הרפס סימפלקס עוררו את המאמצים לפיתוח חיסונים נגד הנגיף.
עדיין אין בידינו חיסון יעיל כדי למנוע זיהום ראשוני, או זיהומים חוזרים, למרות שיש התפתחות מעודדת בכיוון זה. חיסונים המבוססים על ידי יצירת חלבונים של מעטפת הנגיף לא מצליחים להשיג תגובה אימונית תאית מניעתית רחבת טווח. המחקר היום מתפתח לכיוון של חיסונים המבוססים על נגיף חי ושינוי שלו על ידי הנדסה גנטית, כדי שהנגיף לא יוכל לעבור שכפול.
חיסונים אלה נמצאים כעת בשלבים ראשוניים של ניסוי בבני אדם.
טיפול בהרפס ברפואה הסינית – דוד פרלה
הרפואה הסינית מציעה שימוש בדיקור, צמחי מרפא ושינויי תזונה להטבת מחלת ההרפס ולמניעת התפרצויות חוזרות.
הרפואה הסינית רואה במצב העור השקפות של חוסר איזון פנימי, נפשי ופיזיולוגי, ולכן הטיפול בהרפס אמור לכלול אקופונקטורה (דיקור), צמחי מרפא ושינוי תזונתי – שמטרתם להחזיר את האיזון לגוף ולהגיע למצב בו הסביבה בה נמצא נגיף ההרפס לא תיצור גירוי להתפרצותו. לכן, מטרת הטיפול היא למעשה מניעתית.
התסמונת הבולטת ביותר בהרפס בהתבוננות של רפואה סינית (השונה מזו של הרפואה המערבית), היא הצטברות של חום ולחות בגוף. החום מתבטא באדמומיות הפצעים ובחושות על גבי העור. חשוב לציין, שמתח מהווה גורם מאיץ להתפרצות ההרפס, מכיוון שבהתבוננות סינית הוא גורם להוספת חום ובכך ליציאת הפצעים לפני העור. הטיפול בדיקור מכוון בעיקר להרגעת הנפש, וכמו כן נעשה שימוש בנקודות דיקור שהשפעתן מקררת את פני העור. צמחי המרפא הניתנים במצב זה הינם יותר מרים וקרים ותפקידם לסלק את החום והלחות מהגוף, ובכך למנוע את התפרצות ההרפס.
חשוב מאוד גם השינוי התזונתי, הכולל הימנעות ממאכלים חריפים ומתובלים. תבלינים כגון כורכום, כמון ופלפל שחור מוסיפים חום לגוף ויכולים להגביר תחושות של גרד.
קפה ומשקאות קלים המכילים קפאין גם הם נחשבים כיוצרי חום, וכן חשוב להימנע ממאכלים מטוגנים שעל פי התזונה הסינית מוסיפים להיווצרות לחות בגוף. עדיף אוכל מבושל או מאודה. מומלץ להימנע מאכילה מרובה של מוצרי חלב, במיוחד – גבינות קשות. מוצרי החלב תורמים להיווצרות הלחות בגוף.
שמירה על כל אלה, במקביל לטיפול בדיקור וצמחי מרפא, יכולים להביא להטבה משמעותית במצב ולמניעת התפרצויות חוזרות של נגיף ההרפס.
הכותבים הם מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי "שיבא", תל השומר, ומומחה לטיפול בבעיות עור ברפואה סינית, אחראי על הרפואה המשלימה במחלקת עור במרכז רפואי זה.