ויטיליגו (בהקת) – טיפול טבעי

טיפול טבעי בויטיליגו באמצעות רפואה סינית

הדגש בטיפול ברפואה הסינית הוא גם בשיפור מצב העור על ידי הזנה ושיפור זרימת הדם על מנת לשקם את תאי הפיגמנט. הטיפול הטבעי כולל:

החזרת הפיגמנט לאזורים הבהירים קשה יותר להשפעה ברפואה סינית אך מגיבה טוב בד"כ לטיפולים רפואיים של פוטותראפיה ותכשירים מקומיים (בהנחיית רופא העור).

בטיפול פוטותראפיה יש לשים לב לסיכון להופעת נזקי שמש ולסיכון מוגבר לסרטן העור, לכן חשוב לקבל הנחיות ברורות מרופא העור (פוטותראפיה לא מתאימה לכל סוגי העור). דוד פרלה עובד בשיתוף פעולה עם רופאי עור רבים.

האם ניתן לשלב את הטיפול הטבעי בטיפול הרפואי המקובל?

הגישה הטיפולית של דוד פרלה היא שבמיוחד במקרים בעלי דרגת חומרה בינונית וקשה, מומלץ במידת הצורך לשלב את הטיפול הטבעי כטיפול תומך בטיפול הרפואי הקונבנציונלי המקובל. שילוב זה יביא להשגת תוצאות מירביות להקלה מהירה במצב העור, להפחתה בצורך בתרופות עם תופעות לוואי, לזירוז בתהליך ההחלמה הטבעי של הגוף ויאפשר גם במחלות עור כרוניות עקשניות הפוגות ארוכות יותר ושיפור משמעותי באיכות חיי המטופל.

החזרת האיזון הפיזי והנפשי לגוף יכול לסייע בעצירת תהליך ההתפשטות של המחלה, המוחרף פעמים רבות במצבי מתח ולחץ.

מהם הגורמים לויטיליגו?

ויטיליגו היא מחלת עור המאופיינת באובדן פיגמנט וכתוצאה מכך מופיעים כתמים לבנים על העור. מצב זה מתרחש כשמלנוציטים, התאים האחראים לייצור מלנין (הפיגמנט המעניק לעור את צבעו), נהרסים או מפסיקים לתפקד.

בעוד הגורם המדויק לויטיליגו אינו לגמרי ברור, יש מספר השערות לגבי גורמי המחלה:

•  גורמים אוטואימוניים – ויטיליגו נחשבת למחלה אוטואימונית. מערכת החיסון תוקפת בטעות מונוציטים ומשמידה אותם.

•  נטייה גנטית – היסטוריה משפחתית של ויטיליגו או מחלות אוטואימוניות אחרות מגדילה את הסיכוי לפתח את המחלה. גנים מסוימים הקשורים למערכת החיסון ולפיגמנטציה זוהו כתורמים פוטנציאליים לכך.

•  חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון בגוף עשוי למלא תפקיד בתפקוד לקוי של מלנוציטים.

•  גורמים סביבתיים – גורמים חיצוניים מסוימים, כגון חשיפה ממושכת לכימיקלים מזיקים, טראומה לעור (כמו חתכים או כוויות), או כוויות שמש חמורות, עלולים לעורר ויטיליגו אצל אנשים בעלי נטייה גנטית למצב.

•  מתח רגשי ופיזי – יוצר לעתים קרובות טריגר להתפרצות או החמרה של ויטיליגו. זהו אמנם לא גורם ישיר אך יכול להחמיר את המצב אצל אנשים מסוימים.

כיצד מאבחנים ויטיליגו?

קיימות מספר דרכים לאבחן ויטילגו. אלו הן:

•  בדיקה גופנית – רופא עור בוחן את העור כדי לזהות כתמים לבנים אופייניים ולהעריך את פיזורם והיקפם.

•  היסטוריה רפואית – כולל היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות, היסטוריה אישית של בעיות עור אחרות, וטריגרים אפשריים כמו מתח או טראומה.

•  בדיקת מנורת עץ – פולטת אור אולטרה סגול, המסייע בזיהוי אזורים נטולי פיגמנטים, במיוחד כשמדובר בגווני עור בהירים, כשהכתמים אינם גלויים לחלוטין.

•  ביופסיית עור – נלקחת דגימת עור קטנה כדי לאשר את היעדר המלנוציטים באזור הפגוע ולהבדיל ויטיליגו ממצבים אחרים שעלולים לגרום לשינוי צבע העור.

•  בדיקות דם – אלה עשויות להתבצע כדי לבדוק מצבים אוטואימוניים קשורים, כגון הפרעות בבלוטת התריס, הנפוצים יותר אצל אנשים עם ויטיליגו.

מהי שכיחות המחלה?

ההערכה היא כי ל-1-2% מהאוכלוסייה יש ויטיליגו, מה שהופך אותה למחלת עור שכיחה יחסית. מספר האנשים עם ויטיליגו בישראל נע בין 40-160 אלף.

באיזה גיל מופיע ויטיליגו?

ויטיליגו יכול להופיע בכל גיל, אך הגיל הממוצע להתפתחות ויטילגו הוא 20.

מי נמצא בסיכון מוגבר לחלות בויטיליגו?

•  אנשים עם גורמי סיכון מסוימים עשויים להיות בעלי סבירות גבוהה יותר לפתח ויטיליגו. גורמי סיכון אלה כוללים:

•  היסטוריה משפחתית – נטייה גנטית היא גורם משמעותי לחלות בויטיליגו.

•  מחלות אוטואימוניות – אנשים עם מחלות אוטואימוניות כגון הפרעות בבלוטת התריס, מחלת אדיסון או זאבת נמצאים בסיכון גבוה יותר..

•  מתח רגשי או טראומה לעור – מעוררים את הופעת הוויטיליגו אצל אנשים מסוימים.

האם המחלה מדבקת?

ויטיליגו אינו מדבק. המחלה אינה עוברת במגע פיזי, שימוש בחפצים אישיים או כל צורה אחרת של אינטראקציה עם מישהו שיש לו ויטיליגו. מדובר בהפרעה אוטואימונית, לא מחלה זיהומית.

האם המחלה מסוכנת?

ויטיליגו אינו נחשב למצב מסוכן מבחינת הבריאות הפיזית, שכן הוא אינו גורם לכאב או מוביל לסיבוכים מסכני חיים.
עם זאת, בשל הנראות שלה, יכולות להיות למחלה השפעות רגשיות ופסיכולוגיות משמעותיות, כגון חרדה חברתית ובושה.

מהם הכתמים הלבנים המופיעים על העור?

ויטיליגו מאופיין בהופעת כתמים לבנים על גבי העור, הנגרמים על ידי אובדן מלנוציטים, התאים האחראים לייצור מלנין, הפיגמנט המעניק לעור את צבעו.

מערכת החיסון תוקפת בטעות והורסת את המלנוציטים הללו, מה שמוביל לאזורים שבהם העור כבר לא מייצר פיגמנט.
כתמים נטולי פיגמנט אלה מופיעים ככתמים לבנים, לעתים קרובות באזורים בגוף החשופים יותר לשמש, כגון הפנים, הידיים והזרועות.

מה ההבדל בין ויטיליגו סגמנטלי ולא סגמנטלי

ויטיליגו סגמנטלי ולא סגמנטלי הן שתי צורות שונות של המצב, המובחנות על ידי דפוס והפצה שונים של הכתמים הלבנים על גבי העור.

במקרה של ויטיליגו סגמנטלי נוצרים כתמים לבנים רק על צד אחד של הפנים או על קטע מסוים של הגוף.

ויטיליגו לא סגמנטלי זו הצורה הנפוצה יותר של ויטיליגו ומאופיינת בהפצה נרחבת יותר של אזורים נטולי פיגמנטציה. הכתמים הלבנים מופיעים בדרך כלל באופן סימטרי משני צידי הגוף, לעתים קרובות על אזורים כמו הפנים, הידיים, הרגליים וסביב פתחי הגוף כמו העיניים או הפה.

כיצד להתמודד עם מחלת הויטיליגו ולא להחמיר אותה?

התמודדות עם ויטיליגו כרוכה בעיקר במניעת החמרתה ומזעור השפעתה על העור. הנה כמה טיפים שכדאי להכיר כדי לנהל נכון יותר את המחלה ולמנוע את החמרתה:

•  לצמצם את החשיפה לשמש – כתמי ויטיליגו רגישים יותר לשמש, מכיוון שהם חסרים מלנין, המספק הגנה טבעית. חשיפה ממושכת לשמש עלולה לגרום לכוויות שמש או להפוך את הכתמים לבולטים יותר. חשוב תמיד להשתמש במסנן קרינה רחב טווח עם SPF גבוה (30 ומעלה) כדי להגן על העור כשנמצאים בחוץ. כדאי ללבוש ביגוד מגן, כגון כובעים ושרוולים ארוכים, כדי להגביל את החשיפה לשמש ישירה.

•  לקחת ויטמין D – מכיוון שעורם של אנשים עם ויטיליגו מכיל פחות מלנין, הם עשויים להיות בסיכון גבוה יותר של מחסור בוויטמין D יש לוודא כי מקבלים כמות מספקת של ויטמין D באמצעות תזונה, אור שמש (במתינות) או תוספי תזונה.

•  להימנע מטראומה בעור – טראומה או פציעה בעור יכול לפעמים לעורר הופעת ויטיליגו. חשוב להימנע מקרצוף חזק מדי של העור, חתכים, כוויות או גירוד מוגזם, מכיוון שהדבר עלול לגרום להיווצרות כתמים חדשים.

•  ניהול מתח – מתח רגשי או פיזי ידוע כטריגר פוטנציאלי להתפתחות והתקדמות של ויטיליגו. תרגול טכניקות כגון יוגה, מדיטציה, תרגילי נשימה עמוקה, או פעילות גופנית סדירה יכול להפחית את רמות הלחץ.

•  טיפוח עור עדין –לבחור במוצרי טיפוח עור עדינים ולא מגרים כדי למנוע החמרה של המצב. כימיקלים קשים, חומרי ריח או פילינג שוחק עלולים לגרות את העור ולהוביל לנזק נוסף.

•  לשמור על תזונה בריאה – תזונה מאוזנת היטב עשירה בנוגדי חמצון וויטמינים יכולה לתמוך בבריאות הכללית של העור. מזונות כמו פירות, ירקות, אגוזים וזרעים עוזרים בהגנה על העור ותומכים במערכת החיסון.

•  להתייעץ עם רופא עור – בדיקות קבועות על-ידי רופא עור יכולות להעלות טיפולים אפשריים כגון קורטיקוסטרואידים מקומיים, פוטותרפיה או אפשרויות אחרות שעוזרות בניהול והפחתת התפשטות הוויטיליגו.

מה כולל טיפול קונבנציונאלי בויטיליגו

טיפול בוויטיליגו נועד להחזיר את צבע העור ולמנוע את התפשטות הפיגמנטציה. קיימות כמה דרכי טיפול:

•  קורטיקוסטרואידים מקומיים – קרמים או משחות אנטי דלקתיים המסייעים להפחית את פעילות מערכת החיסון ועשויים לעודד חזרה של צבע העור.

•  פוטותרפיה (טיפולUVB ) – חשיפה מבוקרת לאור אולטרה סגול (UVB) יכולה לעורר את המלנוציטים ולעזור לשחזר פיגמנט באזורים נטולי פיגמנט.

•  מעכבי קלצינוירין לשימוש חיצוני – קרמים המסייעים בדיכוי פעילות מערכת החיסון, במיוחד באזורים רגישים כמו הפנים.

•  טיפול בפיגמנטציה – במקרים של ויטיליגו מפושט, ניתן להבהיר את העור הבריא כך שיתאים לאזורים חסרי הפיגמנטציה.