סקלרודרמה היא הפרעה אוטואימונית נדירה המתבטאת בצמיחה לא תקינה של רקמת החיבור בעור, בעיקר קולגן. מצב זה מאופיין בהתקשות העור ואיברים אחרים ויכול להשפיע על חלקים שונים בגוף. סקלרודרמה יכולה להתבטא בעור, בכלי הדם ובאיברים הפנימיים וגורמת לקשת של תסמינים שהופכים את המחלה למצב מורכב ומאתגר לטיפול ושליטה. סקלרודרמה מתפתחת כתוצאה מייצור יתר של קולגן.
קולגן הוא חלבון החיוני לשמירה על גמישות העוד ועל תפקוד האיברים הפנימיים. כתוצאה מריבוי רקמות החיבור העור הופך לנוקשה ומאבד מגמישותו. פירוש המילה סקלרודרמה הוא עור נוקשה. ככל שמבינים את המנגנונים העומדים בבסיס הייצור המופרז של הקולגן, כך ניתן לבנות אסטרטגיית טיפול אפקטיבית יותר.
גורמים ותסמינים בעקבות מחלת סקלרודרמה
סקלרודרמה ידועה כנטייה משפחתית, עם מרכיב גנטי התורם להתפתחותה, בדומה למחלת אטופיק דרמטיטיס. בהפרעה אוטואימונית כזו העוברת בתורשה, חשובה הבנת ההיסטוריה המשפחתית של המטופל לצורך גילוי מוקדם והתערבות רפואית שיכולה להקל על התסמינים.
לחיות עם סקלרודרמה זה אומר להתמודד עם מספר עצום של סימפטומים המשפיעים באופן משמעותי על חיי היומיום. לדוגמא, תת-סוג של סקלרודרמה הנקרא מורפיאה של העור, כולל סימני כתמים מקומיים על איברים הגוף השונים, בשל עור נוקשה וקשיח. סקלרודרמה בפנים יכולה להתבטא במגבלה ממשית על הבעות ותנועות הפנים בשל חוסר גמישות של העור.
בין התסמינים השכיחים של סקלרודרמה, הם, כאמור התקשות העור, וכן ריפלוקס וסיבוכים במערכת העיכול, מה שמוביל לקשיים בבליעת המזון. זיהוי מוקדם של תסמינים אלו יכול לשפר באופן משמעותי את חייהם של אנשים הסובלים מהם, עם מתן טיפול מיידי ומותאם ותשומת לב קפדנית.
ריפלוקס היא תופעה של עליית חומצת הקיבה אל תוך הוושט וגורמת לתחושת אי נוחות וצריבה. קשיי הבליעה נובעים מכך שהרקמה המעובה והמצולקת כתוצאה מסקלרודרמה מכווצת את הוושט מה שעלול לגרום לחסימות, בליעה לקויה ומכשולים במעבר חלק של המזון.
התקשות העור היא כאמור תסמין מוכרת היטב הקשורה לסקלרודרמה ונפוצה בכ-90% מחולי סקלרודרמה. בין מאפייניה זרימת דם מוגבלת לידיים ולרגליים וכתוצאה מכך תחושות של קור וכאב. כאבי הגפיים האלו עלולים לגרום להגבלת התנועה ולקשיי הליכה.
