איך מאבחנים פסוריאזיס בקרקפת?
אבחון פסוריאזיס בקרקפת יתבצע לרוב על ידי רופא עור; האחרון יתבסס על בדיקה פיזית, ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובדיקות מעבדה נוספות. מכיוון שפסוריאזיס בקרקפת עלול להיראות דומה למחלות עור אחרות כדוגמת סבוריאה דרמטיטיס או פטרת הקרקפת, ישנו צורך באבחון מדויק על מנת להבטיח טיפול מתאים.
במסגרת הליך האבחון, הרופא יבחן את הקרקפת ויחפש סימנים אופייניים לפסוריאזיס כדוגמת קשקשת עבה בצבע לבן-כסוף, אדמומיות, עור מגורה ולעיתים גם פצעים מדממים אשר נגרמים כתוצאה מגירוד. בנוסף, הרופא יבדוק האם ישנם נגעים דומים במקומות אחרים בגוף, כמו במרפקים, בברכיים או בגב; זאת מאחר שפסוריאזיס, במקרים רבים, אינו מוגבל לקרקפת בלבד. כאשר האבחנה איננה חד משמעית, הרופא עשוי לבצע ביופסיה – דגימה קטנה של עור מקרקפת המטופל אשר תישלח לבדיקת מעבדה על מנת לשלול מחלות עור אחרות.
בנוסף לבדיקה הפיזית, הרופא יברר האם קיימים גורמי סיכון כדוגמת היסטוריה משפחתית של פסוריאזיס, מתח נפשי מוגבר, שימוש בתרופות מסוימות או גורמים סביבתיים אשר עלולים להשפיע על הופעת התסמינים.
באופן טבעי, אבחון מדויק מהווה שלב קריטי לטיפול יעיל ומותאם אישי בפסוריאזיס; כזה אשר עשוי לסייע בהפחתת התסמינים ולהביא לשיפור איכות חיי המטופל.
כמה זמן נמשכים תסמיני פסוריאזיס בקרקפת?
ככלל, ובדומה לתחלואות בריאותיות נוספות, משך הזמן בו נמשכים תסמיני הפסוריאזיס בקרקפת עשוי להשתנות מאדם לאדם, ותלוי בגורמים שונים כדוגמת חומרת הפסוריאזיס, תגובת גופו של המטופל לטיפולים השונים, אורח חיי המטופל ולחציו הנפשיים.
על פי רוב, התלקחותו של פסוריאזיס בקרקפת עשויה להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים, שלאחריהם המחלה עשויה להיכנס לתקופת הפוגה בה התסמינים השונים פוחתים או נעלמים לחלוטין. עם זאת, אצל אנשים מסוימים המחלה עלולה להופיע באופן כרוני, וללא כל הפוגות משמעותיות. תופעה זו מתבטאת בייתר שאת לאלו אשר אינם נוקטים בטיפול הולם.
באשר למשך התקפי המחלה, משך ההתקפים מושפע באופן ישיר גם מהשימוש בתכשירים רפואיים ובהתאם לשינויים באורח חייו של המטופל. כך, טיפולים כמו שמפו רפואי, משחות סטרואידיות או טיפול ברפואה הסינית עשויים לקצר את תקופת ההתפרצות ולהפחית את עוצמתם של הסימפטומים השונים. מעבר לכך, הימנעות מטריגרים כדוגמת סטרס, תזונה בלתי מאוזנת או שימוש במוצרי שיער מגרים עשויה לסייע גם היא במניעת הישנותם של התקפי המחלה.
חשוב לזכור – פסוריאזיס הינה מחלה המאופיינת באופי בלתי צפוי. על כן, משך ההתלקחות עשויה להשתנות מאדם לאדם. לכן, מעקב רפואי ושמירה על שגרת טיפוח מתאימה עשויים לשפר את איכות החיים ולהפחית את משך וחומרת התסמינים.
מהם גורמי הסיכון לפסוריאזיס?
הרפואה הסינית רואה בפסוריאזיס בקרקפת ביטוי לחוסר איזון בגוף. לרוב, חוסר איזון זה נובע מהצטברות של חום, לחות ורעלים בדם. על כן, קיימים מספר גורמי סיכון עיקריים להתפרצותה של המחלה ולהחמרתה:
- חום ולחות פנימיים – הצטברות של חום עודף בגוף, בעיקר בכבד ובטחול, עלולה לגרום לדלקתיות בעור ולהופעתם של קשקשים ואדמומיות בקרקפת.
- חולשה במערכת העיכול – לפי הרפואה הסינית, מערכת העיכול היא האחראית על עיבודם של נוזלים ומזונות. כאשר ישנה חולשה בטחול או בקיבה, עלולה להיגרם הצטברות לחות אשר עשויה להתבטא במחלות עור כדוגמת פסוריאזיס.
- סטגנציה של צ'י ודם – חסימות בזרימת האנרגיה או הדם בגוף עלולות לגרום להתפרצויות פסוריאזיס, במיוחד באזורים רגישים כמו הקרקפת. על פי רוב, עניין זה קשור ללחץ נפשי או לתזונה לקויה.
- תזונה בלתי מאוזנת – צריכה מוגברת של מזונות מחממים כמו בשר אדום, אוכל חריף ואלכוהול עלולה להחמיר את מצבו של העור ולגרום להתפרצות תסמיני הפסוריאזיס.
- לחץ נפשי ורגשי – על פי הרפואה הסינית ישנו קשר ישיר בין לחת נפשי לתקיעות אנרגיית הכבד, עניין אשר עלול לגרום להחמרת תסמיני הפסוריאזיס ולהגביר את הגרד והקשקשת בקרקפת.
- חולשת כליות – מתוקף תפקיד הכליות כאלו אשר אמונות על ויסות הלחות והחום בגוף, עם קיומה של חולשה בכליות ייתכן חוסר איזון אשר עלול להוביל להחמרת מחלות עור כרוניות.
