יבלות ויראליות עשויות להיגרם על ידי הדבקה בנגיפים שונים כמו נגיף הפפילומה או נגיף המולוסקום. תחת נגיף הפפילומה, ישנם קרוב ל100 סוגי נגיפים שונים, שיכולים לגרום ליבלות שנשארות בין חודשים לשנים, ואף לשוב לאחר טיפול. לרוב הן לא מדבקות, אך אותו אדם עשוי להדביק את עצמו באיזורים שונים. בשונה מהן, יבלות הנגרמות על ידי נגיף המולוסקום, שהוא למעשה מקבוצת ה – poxvirus, שכיחות יותר בילדות המוקדמת וכן בחולי אטופיק דרמטיטיס. הן מדבקות יותר בסביבת מים, כמו בריכה או אמבטיה ומתפשטות על פני הגוף. לרוב הן נשארות במשך 6 חודשים עד שנתיים, אך לעיתים נשארות לזמן רב יותר. בהמשך המאמר נעמוד על ההבדלים הרבים בין ההדבקה והמחלה בכל אחד מן הנגיפים.
יבלות ויראליות מסוג פפילומה אצל ילדים
יבלות ויראליות נפוצות בקרב ילדים, ומופיעות בתור נגע עורי בולט בעל חספוס על פני איזורים שונים בגוף, כמו כפות הידיים והרגליים, הבטן, הפנים ובמיוחד השפתיים, מתחת לציפורניים ואף באיברי המין, בעיקר במבוגרים. ההדבקה בהן נעשית על ידי מגע ישיר או גירוד, והן נשארות על פני הגוף למשך מספר חודשים עד שנים, אך לפעמים חוזרות גם לאחר טיפול. משום שהן נגרמות על ידי נגיפים, הן לרוב נעלמות מעצמן כאשר מערכת החיסון מזהה אותם ויוצרת תגובה חיסונית כנגדם.
סוגי יבלות פפילומה
ישנם מספר סוגים שונים של יבלות ויראליות, ובפרט יבלות פפילומה, והן נבדלות במיקומן על פני הגוף. יבלות שיופיעו באצבעות בידיים יראו מחוספסות יותר, לעומת יבלות על כפות הרגליים שיהיו שטוחות ועמוקות יותר. ניתן לראות גם יבלות שמופיעות על גבי הפנים, וגם הן יהיו שטוחות, אך גם צהבהבות ומבריקות.
תסמינים
תסמיני היבלות שונים ומגוונים, ויופיעו בהתאם לאיזור בגוף שבו הן מופיעות. הן עשויות להיות לא נעימות וכן מהוות הפרעה אסתטית, ולעיתים עשויות להכאיב. אבחון היבלות נעשה על בסיס מראה קליני בעת ביקור במרפאה, ולעיתים יש צורך בביצוע ביופסיה עורית כדי לאשש את האבחנה.
טיפול ביבלות פפילומה
ביבלות פפילומה אפשר לטפל באמצעות משחות או הקפאה בחנקן נוזלי, אך הנגעים עשויים לשוב. ניתן גם לבחור בטיפול טבעי תחת הרפואה הסינית שכולל אבחון שמטרתו לברר את חוסר האיזון בגוף, ולאחריו תכנית טיפול הכוללת דיקור וצמחי מרפא לשימוש פנימי וחיצוני יחדיו. צמחי המרפא מבצעים פעילות אנטי ויראלית ומחזקים את מערכת החיסון, ויעזרו להעלים את היבלת ולמנוע את חזרתה.ניתן לבצע את הטיפול גם במקביל לטיפול הרפואי הניתן על ידי רופא העור.
יבלות מסוג מולוסקום בילדים
יבלות מסוג מולוסקום נגרמות על ידי נגיפים שונים מקבוצת הpoxvirus. גם הן נפוצות יותר בקרב ילדים, ושכיחות ביותר בעיקר בגילאי הילדות המוקדמת. היבלות הללו נפוצות אף יותר בבעלי מערכת חיסון חלשה או בילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, או אסתמה של העור. במבוגרים, ניתן להידבק בהן גם במגע מיני. ההדבקה בהן נעשית בסביבת מים כמו בריכות, והן נשארות לתקופת זמן של 6 חודשים עד שנתיים מהופעתן. לעיתים, הן עשויות להישאר זמן ארוך יותר.
תסמינים
תסמיני המחלה כוללים נגע עורי בודד ומורם בקוטר 2-7 ס"מ. יכולים להופיע גם נגעים רבים, אך נפרדים. הנגעים בילדים יופיעו לרוב באיזור הפנים, בתי השחי, הבטן, החזה והגפיים, בעיקר מאחורי הברך והמרפק. במבוגרים, הם נפוצים יותר באיזור המפשעה, הירך ומסביב לאיברי המין. היבלת עשויה להיות בצבע עור או מעט אדמדמה, ובמרכזה תהיה שקערורית מלאה בחומר לבן. הנגעים נוטים להתרכז באיזורי צפיפות גבוהה, ולעיתים נראה גם נגעים מפושטים. לעיתים נראה גם אקזמה – מצב דלקתי של העור מסביב לנגעים, שנגרם בעקבות התגובה החיסונית לזיהום. האבחון יעשה בעזרת מראה קליני אופייני ואין צורך בבדיקות מעבדה או משטחים מיקרוביולוגיים.
טיפול במולוסקום בילדים
הטיפול בנגיף מולוסקום אצל ילדים, יכול לכלול בתור התחלה אי-טיפול, משום שהיבלות יכולות לחלוף מעצמן, אך היבלות עשויות להתפשט ולהדביק אחרים, או לפתח זיהומים. כאשר נבחר לטפל, אפשר להשתמש במשחות קרטוליטיות או הקפאה בחנקן נוזלי, בדומה לטיפול ביבלות פפילומה, וניתן גם להסירן בפעולה כירורגית פשוטה. כאשר נפנה לטיפול טבעי, גם כאן נאבחן את חוסר האיזון בגוף במטרה להחזירו. נתאים טיפול בדיקור וצמחי מרפא (הניתנים לשתייה וגם חיצונית במשחה) כנגד הוירוס ונחזק את מערכת החיסון. ניתן גם לשלב תוסף פרוביוטיקה.
סיבוכים
יבלות ויראליות עשויות גם לגרום לסיבוכים שונים, כאשר בראש ובראשונה הן מהוות בעיה קוסמטית ואסתטית, במיוחד כאשר הן מופיעות על גבי הפנים. לעיתים היבלות גם גורמות לגרד או אי נוחות, ובמקרים חמורים יותר לזיהום חיידקי משני. על גבי העור שלנו חיים חיידקים שונים שעלולים לזהות את העור הפצוע והמזוהם במולוסקום. במידה שמתפתח זיהום, האיזור יהיה חם למגע, אדום ולעיתים נראה גם הפרשה מוגלתית. סיבוך נוסף, אך פחות שכיח, הוא הצטלקות שקערורתית באיזור בו הופיע הנגע.
מניעת הדבקה
כדי לנסות ולהימנע מהדבקה בוירוס, כדאי לשמור על היגיינה בעזרת מקלחות בעת חזרה מהמסגרות של הילדים, הקפדה על שטיפת ידיים והימנעות משהות לצד ילד שנדבק. כדאי להימנע משימוש משותף במגבות וכן לכסות את הנגעים בבגד או בתחבושות מתאימות על מנת למנוע את חשיפת הנגע והעברת הנגיף. יש לבודד את חפציו של הילד שנדבק משימוש של שאר בני המשפחה, כמו סדינים למשל, ולהקפיד על היגיינה לידו.
לסיכום, הדבקה בכל אחד מהווירוסים, הפפילומה והמולוסקום, עשויה לגרום להופעת יבלות על פני העור, במיקומים ואיזורים שונים. היבלות הויראליות של כל אחד מהם יראו שונה ויגרמו לתסמינים מעט שונים, אך דרך הטיפול בהן די דומה, ויכולה לכלול טיפול מערבי וכן טיפול טבעי. בעזרת זיהוי התסמינים הספציפיים ואבחון נכון אפשר לזהות את היבלות הספציפיות והגורם להן, ובכך להתאים את הטיפול האולטימטיבי שיפתור את המצב.