פסוריאזיס בציפורניים היא מחלה המתבטאת בנגעים המופיעים על הציפורניים של הידיים והרגליים. 2%-3% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מפסוריאזיס ואצל 25%-70% מהם מופיע גם פסוריאזיס בציפורניים. כ-5% מחולי הפסוריאזיס סובלים רק מפסוריאזיס בציפורניים. במאמר זה נדון בסיבות לפסוריאזיס בציפורניים, בתסמינים של המחלה ובטיפולים שניתן לבצע באופן עצמאי כדי להקל עליהם ולמנוע החמרה.
מה זה פסוריאזיס בציפורניים?
במצב נורמאלי תאי העור מתחלפים בתדירות של בין 28-30 יום. לעומת זאת, בפסוריאזיס הם מתחלפים כל 3-4 ימים. הסיבה לכך היא מערכת חיסונית פעילה יתר על המידה הגורמת לתחלופה מהירה של תאי העור. פסוריאזיס בציפורניים הוא מצב אוטואימוני כרוני של מערכת החיסון שבטעות תוקפת רקמת ציפורן בריאה.
פסוריאזיס בציפורניים מתבטא בשינויים במבנה הציפורן ובצבעה. מופיע עור עבה, דלקתי ומגרד, קו אדום צהוב שנראה כמו טיפת דם מתחת לציפורניים וכן גבשושיות על גבי הציפורן שהולכות ומתפתחות ככל ששטח הפנים של הציפורן הולך ומאבד תאים. בהמשך עלולים להופיע קווים לרוחב הציפורן וחריצים, כתמים לבנים, התפוררות הציפורן, התרוממות והתנתקות של הציפורן. כאשר נוצר מרווח בין האצבע לציפורן בשל התרוממות הציפורן, עלול להתפתח שם זיהום המתבטא בכתם צהבהב שהולך ומתפשט על כל הציפורן.
פסוריאזיס בציפורניים יכול להתבטא גם בקילוף העור שמסביב לציפורן. לעיתים מתבלבלים ומייחסים לתסמיני הפסוריאזיס אבחנה של פטרת ציפורניים ויש לעשות אבחנה מדויקת.
מהם הגורמים לפסוריאזיס בציפורניים?
בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, בהן תוקפת המערכת החיסונית את תאי הגוף, גם פסוריאזיס בציפורניים זו מחלה שמתפרצת כתוצאה משילובם של מספר גורמים במקביל, בהם גורמים גנטיים, סביבתיים ונפשיים.
מכיוון שמדובר במחלה בה המערכת החיסונית היא גורם מתווך למחלה, גם היא מהווה פקטור משמעותי בהופעת המחלה.
הלימפוציטים, שאלו תאי הדם האחראים על הרס הנגיפים בגוף, ואלו מסוג T האחראים לא רק להשמדת וירוסים כי אם גם תאים סרטניים וטפילים, עוברים בכל חלקי הגוף והודפים חומרים זרים כגון וירוסים וחיידקים.
בקרב חולי פסוריאזיס ציפורניים, תאי T תוקפים תאי עור בריאים, בטעות, כביכול כדי להילחם בזיהום או כדי לרפא פצע. תאי T פעילים יתר על המידה גוררים גם תגובות חיסוניות אחרות, למשל התרחבות של תאי הדם בעור ועלייה בתאי הדם הלבנים האחרים בשכבה החיצונית של העור. אלו גורמים לייצור מוגבר של לימפוציטים, אשר גורמים למחזוריות קבועה ומתמשכת בה תאי העור החדשים עוברים לשכבה החיצונית של העור באופן מהיר מדי, תוך מספר מועט של ימים.
עור מת ותאי דם לבנים אינם מספיקים להתפרק במהירות כזו ולכן מופיעים כתמים על גבי העור, בעלי מרקם עבה ומסוקס. כאמור, הגורמים לתקלה בתאי T אינם ברורים לחלוטין.
טיפול ביתי מומלץ בפסוריאזיס ציפורניים
פסוריאזיס בציפורניים הינה בעיה כרונית הקשה לטיפול, מומלץ לשלב את הטיפול הטבעי במקביל לטיפול רפואי משחתי הניתן על ידי רופא העור כטיפול תומך להשגת תוצאות מרביות.
פסוריאזיס בציפורניים עלול לפגוע בתנועת האצבעות ועלול לגרום לרגישות וכאבים. לכן, מעבר לפן האסתטי, חשוב לטפל בו בנחישות ובהתמדה. אפשר להגיע להקלה משמעותית בתסמינים ורגישויות על-ידי מספר פעולות שניתן לעשותן בבית.
- גזירת הציפורניים – חשוב לשמור על אורך הציפורניים קצר ככל האפשר כדי למנוע שפשוף של הציפורניים במשטחים ובנעליים והתפוררותן בשל כך וכדי למנוע חדירה של זיהומים.
- לא "לנשוך" את הציפורניים – כדי לא להחדיר זיהומים ולתת לציפורן להבריא.
- להתנהל בעדינות עם הציפורניים – אם נחשפים לטמפרטורות קיצוניות או לחומרי ניקוי, חשוב ללבוש כפפות כדי להגן על הציפורניים מפני פציעות וחדירת חיידקים. לא כפפות לטקס.
- שימוש בשמן לציפורניים או קרם לחות – מונע את היובש, מרכך את הציפורן מרגיע את האזור הנגוע.
- להימנע מהדבקת ציפורניים – הדבק הנמרח כדי להדביק את הציפורן המזויפת עשוי להחדיר חומרים כימיים שעלולים להחמיר את המחלה. ניתן למרוח לק.
- שמירה על היגיינת הציפורניים – כדי למנוע החמרה של המצב וחדירת גורמי זיהום ובכלל זה "התלבשות" של פטריות על האזור הנגוע.
- צריכה של מזונות אנטי-דלקתיים – כגון כאלו המכילים אומגה 3 להפחתת התגובה הדלקתית של הפסוריאזיס.
- הימנעות מתלישת עור באזור הציפורניים – כדי לא ליצור דלקת באזור הציפורן ולא לאפשר לזיהומים לחדור לציפורן.
- שימוש בשמן עץ התה – בעל סגולות לחיטוי העור, מרגיע ומפחית תסמינים.
- שימוש בג'ל אלוורה – מרגיע מאוד את העור, מפחית את הדלקת ומשפר את רמת הלחות בעור.
- שימוש בשמן קוקוס – מסייע בריכוך העור ומונע התפתחות דלקתית, שמן קוקוס הוא אנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי, מכיל ויטמינים E ו-K המחדירים לחות לעור.
למידע נוסף על דרכי טיפול ביתיות בפסוריאזיס הציפורניים ולתיאום פגישת אבחון ויעוץ, פנו למרפאתו של דוד פרלה.